ירידה בפרמיית הסיכון וחזרה לשגרה כלכלית

אחת המגמות המרכזיות שעשויות להשפיע על השוק היא ההתמתנות בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות הסכם הפסקת האש. תקופת המלחמה הרחיקה חלק מהמשקיעים, הגדילה את אי-הוודאות והכבידה על תעשיית ההייטק. ככל שהמשק חוזר לפעילות מלאה, כך מתחדשת הנכונות להשקיע בישראל, והפער שנפתח מול שווקים גלובליים מתחיל להצטמצם.
ההייטק, שחווה האטה בזרימת ההון, עשוי להיות בין המרוויחים העיקריים מירידה בסיכון וממחזור השקעות חדש — תופעה מוכרת מתקופות יציאה ממשברים ביטחוניים בעבר. לצידו גם התעשייה הביטחונית צפויה להמשיך בצבר קבלת הזמנות משמעותי ולתמוך בשווקים הפיננסיים ובכלכלה.

פוטנציאל אזורי שהולך ומתרחב

לזירה האזורית עשויה להיות השפעה משמעותית על המשק הישראלי בשנת 2026. הסכמי אברהם לא רק שלא עמדו במקום, אלא יש אינדיקציות להתקדמות נוספת, אולי אף מול מדינות כמו סעודיה, סוריה ואינדונזיה.
הביקור הצפוי של מוחמד בן סלמאן בבית הלבן עשוי להפוך לגורם משמעותי שמניע השקעות באזור. סעודיה מזהה בישראל ערך בתחומים כמו טכנולוגיה, אנרגיה, חקלאות ותשתיות, ומחפשת הזדמנויות ארוכות טווח.
גם רעיונות אסטרטגיים רחבי היקף, כמו יצירת ציר אנרגיה מהמפרץ לאירופה דרך ישראל, יכולים להשפיע על סדרי הגודל של השקעות המדינה ועל חברות ציבוריות במגוון תחומים וכן יחזקו את הביטחון האיזורי.

תחילת מחזור הפחתות הריבית

אחרי כמעט שנתיים של ריבית גבוהה, בנק ישראל צפוי להתחיל כבר בהמשך החודש הקרוב מהלך של הפחתות ריבית, זאת לאחר התכנסות האינפלציה אל תוך היעד, סיום המלחמה ופערי הריביות מול ארה"ב. אם התחזיות יתממשו, הריבית ב-2026 עשויה להיות נמוכה בכאחוז עד אחוז ורבע מהרמות של היום — שינוי שיש לו השפעה רחבה על הכלכלה.
משקי הבית ייהנו מהקלה במשכנתאות ובהלוואות, מה שעשוי לעודד צריכה. עסקים ייהנו ממימון זול יותר, ולכן גם מהזדמנות להתרחב ולגייס עובדים והרחבת פעילות עסקית.
במקביל, הירידה הצפויה בריבית תהפוך את האפיקים הסולידיים לפחות אטרקטיביים. כיום ישנם מאות מיליארדי שקלים בפקדונות בנקאיים וכ-175 מיליארד שקלים בקרנות כספיות. עם ירידת הריבית, התשואה הריאלית באפיקים אלו תישחק, וייתכן ששחלקו ימצא את דרכו חזרה לשוק ההון — לאו דווקא במכה אחת, אלא לאורך זמן, כחלק מהתאמה טבעית של המשקיעים לסביבה משתנה.

‍

השפעת שנת הבחירות

לצד כל אלה, ישראל נכנסת לשנת בחירות. אמנם קשה לדעת כיצד הפוליטיקה תתפתח, אבל מבחינה היסטורית מדובר בשנה חיובית עבור השוק המקומי. בין 1996 ל-2022 עמדה התשואה הממוצעת במדד ת"א-35 בשנת בחירות על למעלה מ-6%, בין היתר משום שממשלות נוטות להימנע מצעדים מרסנים בתקופות אלו ולעתים אף לתמוך בצמיחה דרך יוזמות כלכליות.
מעבר לכך, שנת בחירות לרוב מלווה ברצון לייצר יציבות, להסיר חסמים ולהראות הישגים — והדבר יכול להשפיע על סנטימנט המשקיעים.

‍

מבט קדימה

למרות שאין ספק שהמשק הישראלי עדיין ניצב בפני אתגרים — תקציב המדינה, שיקום אזורים שנפגעו ולחצים גלובליים — קשה להתעלם מהסביבה המשתנה ומהפוטנציאל הגלום בה. סיום המלחמה, הפחתות הריבית, האפשרות להסכמים אזוריים חדשים ושנה שבה המשק יחפש יציבות — כל אלה מציבים את ישראל בפתחה של תקופה שבה הסיכוי לתנופה מחודשת בשווקים אינו רק תרחיש אופטימי, אלא כזה שמבוסס על תהליכים שכבר מתרחשים.

שנת 2026 לא תתנהל ללא רעשים, אבל לראשונה מזה זמן, הכוחות התומכים נראים חזקים יותר מהכוחות המעכבים — וזה כשלעצמו שינוי משמעותי.

אין באמור באתר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הנו לידיעה בלבד. אין בפרסום כלשהו מפי החברה כדי הבטחת תשואה כלשהי. אין לראות במידע ייעוץ ו/או שיווק השקעות ואין הוא תחליף לייעוץ פרטני המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם. כל העושה במידע הנ”ל שימוש – עושה זאת על דעתו בלבד.